רזי שלי , אמי שלי , באבו, המתנה שלי, ככה הייתי קוראת לך.
אני לא מאמינה שחודש בלעדייך, חודש שהפסקתי לנשום, חודש שיש לי חור בלב בצורה שלך.
אהוב שלי היית לי כמשענת, כעמוד הטווח הכי יציב בחיים שלי, האהבה הכי טהורה וטובה.
משתי מילים הכי פחדתי הראשונה היא רז השניה נהרג, היית עולם שלם, היה לי הרבה להפסיד, והפסדתי .
כשרוני ביקש ממני להספיד אותך בהלוויה שלך, לא הייתי מסוגלת.
כי איך אפשר לסכם 15 שנה של היכרות בהספד אחד?
זה התחיל בכיתה ו׳, הכרתי ילד שאנטי עם נמשים.
ילד שהפך להיות החבר הכי טוב שלי לפני הכל.
כולם ידעו בבית הספר שאין נועם בלי רז ואין רז בלי נועם.
צמודים, דבק, בלתי נפרדים.
היו כאלה שהיו בטוחים שהיינו זוג אבל אני ואתה ידענו מבפנים שזו אהבה מסוג אחר, תמיד עשית לי כבוד ושמרת עליי.
אהבת חיי, היית לי איש הסוד שלי, עברנו יחד הכל.
מהיסודי, לחטיבה, לתיכון ועד לגיוס שלך.
תמיד שהיו שואלים אותי איך נהיינו ביחד הייתי מספרת בגאווה את ההיסטוריה שלנו ותמיד התשובה שהייתי מקבלת - זה פשוט ״מכתוב״. סיפור לחתונה. גורל.
בסוף זה תמיד היה שם מתחת לאף שלי.
לגיוס שלך הגעתי בהפתעה, כל כך שמחת.
שבוע לאחר מכן, ב-3.8.2017 זה היום שרשמית נהיינו זוג.
דאגנו כל שנה לחגוג את התאריך המיוחד הזה.
7 שנות זוגיות, זוגיות יציבה זוגיות בריאה ומלאת אהבה.
כזו שאי אפשר להסביר. נפשות תאומות שנפגשו.
היית הבן אדם שתמיד השלים אותי.
כשהוחלט שתצא לקורס קצינים, מודה שהיה לי קשה לקבל את זה.
כל כך חיכיתי לשחרור שלי ושלך ושנחווה את האזרחות יחד ונתחיל את החיים באמת.
אך אתה היית נחוש, כל כך רצית להסב גאווה להורים שלך
ולהוכיח את עצמך, שלא העליתי בדעתי אפילו לקחת ממך את החלום.
מי אני שאקח ממך את הזכות להגשים את עצמך?
וכך היה, עברנו לא מעט בזמן השירות שלך.
אם זה תקופת הקורונה שלא ראיתי אותך חודשיים וחצי,
או שאר השירות שלך שהיית סוגר כל שבת שנייה.
במהלך השנים עברנו לגור ביחד. כבר שנתיים .
תמיד אמרת לי כמה שאתה מצטער שאתה לא נמצא פיזית איתי כדי לעזור לי .
תמיד הזכרת לי שאתה מעריץ אותי, את החוזק שלי, את יכולת ההכלה שלי למצב שאתה לא נוכח בבית.
תמיד התגאית בי שאני מצליחה לשלב ולעשות את הכל ביחד.
האמונה שלך בי והדחיפה שלך להצליח בקריירה שלי הייתה סוד ההצלחה שלי.
בשיחות שלי איתך הזכרתי את הקושי שהיה במרחק שלך מהבית, לעולם לא עצרתי בעדך מהצלחתך אבל כן, בתוך תוכי אני מודה, קיוויתי כבר לקבל את תאריך השחרור.
כל הזמן שיתפתי אותך שהחלום הכי גדול שלי הוא גם הכי פשוט שיש.
כל כך רציתי לחזור הביתה מהעבודה ולראות אותך שוכב על הספה בצד שהכי אהבת.
לאכול איתך ארוחת ערב ולישון לצידך כשאנחנו מחובקים.
לא רציתי יותר מזה.
כשהיית מגיע לאפטר או לסופש, וכל החברים היו רואים את הפרצוף שלי, מחויך מאוזן לאוזן כמו ילדה בת 17 מאוהבת שחזר לה החמצן, האור לפנים.דאגתי תמיד שתגיע הביתה ותרגיש בבית מלון כמו שאהבת. מצעים לבנים מתוחים, מגבת לבנה מגולגלת עם בוקסר מקופל וכפכפים היו מחכים לך במקלחת, הכל היה מסביבך, מחכה רק לך.
ביום הולדתה של אימא שלי חייגת אליה והענקת לה מתנת יום הולדת מקורית דרך הודעת וואטס אפ, שלחת לה תמונה עם היהלום שבחרת לי , והפכת את אמא שלי לאמא הכי מאושרת שיש, כמה היא חיכתה לקרוא לך חתן שלי .
נתת לה את המתנה הכי טובה אחרי שנה קשה שהיא עברה.
ב-21.4 אתה הפכת אותי למאושרת באדם.
ארגנת לי הצעת נישואין מושקעת בטירוף,
כרעת ברך הסתכלת לי ישר בעיניים חייכת, דמעת ושאלת אותי , ננה התינשאי לי?
שנינו התחלנו לבכות מאושר, עם ידיים רועדות וטבעת מושלמת על היד, כזו שידעת שרציתי כל החיים.
בוקר למחרת העליתי תמונה של היד שלי מחזיקה חזק בשלך וכתבתי- היום הולדת הכי טובה שהייתה לי כל החיים.
תמיד היו שואלים אותי , איך זה להיות מאורסת?
בטח אותו דבר רק עם טבעת.
והייתי עונה לכולם את אותה תשובה- ממש לא.
מהרגע ששמת עליי טבעת סיפרתי לכולם כמה ששנינו הרגשנו שלווה, נחת בזוגיות, כאילו מצאנו את המקום שלנו, הכל הרגיש שלם ומדוייק .
שנתיים שכל שישי שאתה נמצא, אתה מביט בי מדליקה נרות שבת , אני מתפללת על כל האהובים שלי בנוסח קבוע, באה אליך אתה מנשק אותי במצח ואומר לי שבת שלום אשתי היקרה, ואני מחזירה לך בשבת שלום בעלי היקר.
כמה חיכיתי לרגע שאהיה נשואה, ואשים מטפחת ראש בזמן הדלקת הנרות. ידעת את זה.
ידעת תמיד שהחלום שלי היה להיות אמא צעירה, להקים בית כשר בישראל ורק איתך.
אתה כל כך חיכית להיות אבא , זה היה החלום שלך. אפילו ידענו כבר איך נקרא לילד שלנו. ג׳וני רצית לקרוא לו ואז אמרתי לך שהשם המלא יהיה יהונתן פרץ.
תמיד אמרתי שמבחינתי שהילדים שלנו יצאו שכפול שלך, שלא יקחו ממני כלום, כי אתה הכי יפה בעולם.
ואתה, כמו שרק רז פרץ יודע, דאגת לסגור לחתונה שלנו אולם מראש, די ג׳יי והכל עוד לפני שהצעת לי .
אמרת לי יש לי עוד הפתעה בשבילך- שרייני לך את ה7.3.
אהבת חיי , כמה חיכית לחינה שלנו? אפילו יותר מהחתונה! תמיד אמרת שתהיה לנו חינה מהסרטים.
שבוע לפני שנפלת בקרב , אני ואבא שלי הלכנו לבחור לך זהב לחינה, שלחת להורים שלך את התמונה של התכשיטים וכל כך התגאית!
ההורים שלך סיפרו לי שהייתם מתוכננים ברביעי כשתצא ללכת לבחור לי זהב.
ביקשת בשבילי רק יהלומים.תמיד אמרת שאני היהלום שבכתר שלך.
כמה רצית ששיר החופה שלנו יהיה של עומר אדם, שכל כך אהבת אותו- ״אוהבת אותי אמיתי״.
כל הזמן דקלמת לי את המילים שרת לי אותם מהלב והתכוונת לכל מילה.
כל נסיעה משותפת שלנו כזאת שהיא קצרה או ארוכה התנגנו להן מחרוזות מרוקאיות
לא הייתה נסיעה, ארוכה/קצרה , שלא התנגן בה מחרוזת מרוקאית , ודקלמת מילה במילה.
אני לא מצליחה לסכם 7 שנות זוגיות, 7 שנים בהן כל ראשון בבוקר היה לנו נוהל קבוע שאני ממשיכה לישון במיטה ואז אתה בא, עם המדים והנשק מנשק אותי, ואני מתעוררת מחבקת אותך חזק ואומרת לך את המשפט הקבוע- תשמור על עצמך חיים שלי אני אוהבת אותך.
הפעם האחרונה שראיתי אותך הייתה ב1.10 יום ראשון.
באותו בוקר, כל כך התרגשתי ללכת למדוד שמלת כלה
אתה חיכית לי בבית, רצית לראות את השמלה ואמרתי לך שאסור - זה מזל רע.
ביקשת ממני את הארוחת צהריים שהכי אהבת, פסטה ושניצל- אז הכנתי לך באהבה, למחרת בבוקר כבר חזרת לבסיס וכמובן עם הטקס הקבוע שלנו של הבוקר..
עבר השבוע והגיע חג שני, הסופש הארור.
שישי בערב אתה היית השיחה האחרונה שלי לפני שנרדמתי, כי אני לא יכולה להירדם בלי לשמוע את הקול שלך.
ב7.10 , השבת השחורה, החיים שלי התהפכו.
חמישה חודשים בדיוק לפני תאריך החתונה שלנו 7.3
התעוררתי משיחת טלפון בשעה 9:30 מאמא שלך.
בצעקות אומרת לי , תפתחי מהר את הטלוויזיה תראי מה קורה במדינה , רז לא עונה לי.
פתחתי עיניים וישר נכנסתי לשיחה איתך .
ראיתי ששלחת לי הודעה בשעה 7:09 דק.
״מפגיזים את הבסיס שלי
כרגע הכל תקין מאמי״
ראיתי שחור בעיניים.
אלפי שיחות , הודעות , מתחננת שתענה רק שאדע שאתה בסדר .
והשעות עוברות , ואין מענה ממך.
כל הודעה או שיחה מבהילות אותי, ואז כבר פתחנו חמל בבית של ההורים שלך.
שלושה ימים, ללא שינה, שהדמעות לא מפסיקות לרדת, תפילות ותחנונים לאלוהים שישמור לי עליך.
הדבר היחיד שידעתי להגיד - אם יקרה לך משהו אני אמות.
כל החיים אמרתי לך את המשפט הזה אבל במהלך שלושת הימים האלה, הוא קיבל משמעות אחרת.
ביום ראשון בערב נסענו לחפש אותך בבית החולים סורוקה, מעלינו יירוטים, אבל אותנו זה לא עניין, היינו בטוחים שאתה פצוע. ביחד עם המשפחה שלך הפכנו עולמו בשבילך.
אהבה שלי אמרתי שהכל אני אעשה למענך גם אם זה לנסוע לבסיס שלך ולחפש אותך בעצמי.
ואז הגיע יום שני, אני יושבת בחצר אצל ההורים שלך ובזווית העין אני רואה את האנשים עם המדים מתקרבים ובידיים שלהם קלסר כחול.
קמתי מהכיסא, צעקתי - מי אלה החיילים האלה?
ובאותו רגע פשוט נפלתי. נפלתי על הרצפה בצרחות.
צרחתי לאלוהים שזה לא יכול להיות! מה הם עושים פה בכלל? שיעופו מפה!!
תפסתי את קצינת הנפגעים ביד, מסתכלת לה לתוך העיניים במבט נואש וצועקת לה - בבקשה תגידי לי שהוא חי, אני מתחננת!
היא בתגובה שתקה. שתיקה שאמרה לי הכל.
מאותו רגע , הרגשתי שלקחו לי את הנשמה.
לא הסכמתי להאמין להם.
כל יום שעבר בשבעה רק חיכיתי לראות אותך מתקרב לשער נכנס ומפתיע את כולנו.
ציפיתי להבין שזו הייתה טעות ואז מעצב נעבור לשמחה.
רז – אתה בדימיונות שלי, שחזרת והכל היה חלום רע ואז אני קופצת עלייך בחיבוקים ונשיקות ונשבעת לך שלא הייתי מרפה!
אך המציאות היא אחרת אכזרית וכואבת, עוד יום עובר ועוד שבת בלעדייך ועוד שבוע וכבר חודש, חודש שאתה לא פה, חודש שאני לא מוכנה להפנים שלא אראה אותך יותר, שלא אקבל בלילה את שיחת הטלפון האחרונה ממך, את הצחוק המתגלגל שלך. אתה היית ותמיד תהיה -כל העולם שלי, האחד שלי, שמכיל אותי, אהבת נפש.
כל בוקר אני מתעוררת לכאב בבטן שלא מרפה, כזה שלא הרגשתי מעולם, שמזכיר לי את המציאות שנכפתה עלי.
ואני שואלת איך אפשר להמשיך הלאה בלעדייך?
הלב שלי שבור .
אמרתי לך שאני לא צריכה גיבור, צריכה רק אותך איתי כאן.
אבל הלכת לעולמך כגיבור, הצלת חיי אדם.
כשקיבלנו את הציוד שלך השארת בסל הכביסה 2 זוגות מדים משומשים, ומאז אני מריחה אותם כל בוקר וכל לילה, אני נושמת אותך ומבינה שנגזלת ממני.
גזלו ממני את החלום הכי גדול שלי , להינשא לך.
גזלו ממני את החיים שכבר חיכו לנו.
לקחו לי את אהבת הילדות שלי, את אהבת חיי.
אתה העבר שלי, ההווה שלי ותשאר תמיד העתיד שלי.
אני אוהבת אותך בכל רמח איבריי ומתפללת שהמשיח יגיע ואתה תחזור ליידים שלי.
קניתי לעצמי את הטבעת שרצינו לחופה, וחרטתי בפנים את ראשי התיבות של השמות שלנו.
מלך שלי, אהוב ליבי שלי .. הבאתי איתי לכאן את התמונה שלי בשמלת כלה מהמדידות , שתראה אותי , ותגיד לי אשתי את הכי יפה בעולם כמו שתמיד דאגת לומר לי.
רזי שלי , יש לי מיליון סיבות
לומר אני אוהבת אותך
ואיך מכל הנשמות זכיתי בך
מלאך שלי
אז אל תדאג
כי יש לי מיליון פרחים
רק לקשט ת'לב שלך
בשביל של החיים אני אלך איתך
תמיד שלך, תמיד שלך.
יהיה זכרך ברוך אהבת עולמים שלי.
