טובי בנינו נפלו על בניינה של הארץ הזאת, כאן, בהגשמת חלום שיבת ציון שהפך מהלכה למעשה, כולם, אנשים שביקשו לחיות.
רז, נאמר כבר הכל ולא נאמר כלום.
אומרים על אדם- אשרי יולדתו.
ילד לא בא מהאויר, ילד בא לזוג הורים, רז הוא הבן של הדודים שלי- רוני ונאוה, הוא אח בכור להדר ואיתמר, הוא הגיס של עדן, הוא הארוס של נועם.
כמו כולם ילד נולד למשפ', סופג אוירה, תרבות ורוח.
רז נולד למשפחה שהיא מלח הארץ- אנשי עשייה ותרומה לחברה ולארץ, אנשי אמונה ומכאן כך גם נבעו הבחירות והחיבורים שעשה בחייו.
רז הוא ילד של מוסיקה, של חיוך ושובבות, ילד חי. ילד שהפך לגבר בוגר ואחראי, גבר שחלם על בית עם נועם.
רז לא תכנן להיות גיבור, בזמן אמת- זה נכפה עליו, הוא לא יכל לבחור אחרת.
רז רצה להתחתן עם נועם, להקים בית בעיר שאהב, קרוב למשפחה שהיה קשור אליה כל כך, הוא תכנן להשתחרר בהמשך מהצבא ולעסוק במוסיקה.
באחת הפעמים במהלך החודש דיברתי עם נאוה שאמרה לי- אני משתגעת, למה הוא לא שמר על עצמו? שאלתי אותה- מה את היית עושה? לקח לה פחות משניה לענות- בדיוק אותו הדבר.
רז, נאמר כבר הכל ולא נאמר כלום.
בלוויה בהספדים, לאורך השבעה, לאורך החודש, באזכרה, בשלושים, בבית העלמין ברשתות החברתיות, דיברו על רז, סיפרו והקשבנו, שמענו סיפורי ילדות שונים, חלקם מצחיקים.
למשל, סיפור על חופשה משפחתית באילת ועל ילד שלא היה מרוצה מספיק מהבועות בג'קוזי, על איך שהילד הזה הלך ולקח חומר ניקוי, שפך אותו לג'קוזי והציף את הג'קוזי והמלון כולו בבועות ובקצף.
אינסוף סיפורי חיים ועד סיפור הגבורה מהשבת האחרונה שבה רז לחם בצורה מעוררת השתאות, על איך שרז התעשת בזמן אמת, הבין את גודל השעה, תיפקד בקור רוח, חיסל מחבלים, הגן בגופו על חייליו ונפל בקרב. רז הוא גבר שהתנגד לרוע, נלחם ברשע, גבר שפרץ קדימה.
וכך זרמו סיפורים, סיפורים על ילד של מעשי קונדס ושובבות, כזה שיודע לקחת יוזמה, בביטחון, ילד של ביישנות עם חיוך נבוך, סיפור על התבגרות של נער, גבר של ניגודים, רוך ועדינות אל מול גבורה.
ואלה לא סיפורים כמו באגדות, אלו החיים עצמם.
בראש השנה שלפני אותה השבת שרים כבכל שנה בבתי הכנסת את הפיוט- עוקד והנעקד:
וְיֶהֱמוּ כָּל מַלְאֲכֵי מֶרְכָּבָה; אוֹפַן וְשָׂרָף שׁוֹאֲלִים בִּנְדָבָה; מִתְחַנְּנִים לָאֵל בְּעַד שַׂר צָבָא; אָנָּא תְּנָה פִדְיוֹם וְכֹפֶר הָבָה; אַל נָא יְהִי עוֹלָם בְּלִי יָרֵחַ; עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ;
אנחנו כל שנה מתפללים ומבקשים- אור.
במציאות, אין דבר כזה חושך.
חושך הוא מצב המתקיים בהיעדר אור.
באותה השבת, האור נעדר, התפרץ הדין ומאז ועד היום- אנחנו רואים ועדים לריבוי אור, עם ישראל מבשל לחיילים ארוחות חמות, ילדים מציירים ציורים וכותבים ברכות לעומדים בחזית, נערים עוזרים לנשות מילואימניקים במטלות היומיום, ההתגייסות והמוטיבציה לשרת ולהילחם עולה, חרדים רוצים ללבוש מדים, אזרחים פשוטים מקימים חמ"ל אזרחי, יש סיירת ביקור פצועים בבתי חולים, אנשים נוסעים לעשות שמח לחיילים בשטחי כינוס, אנשי היי טק מפתחים תוכנת מחשב למיפוי הקרבות, אנשי זק"א עובדים לילות כימים, צוותי רפואה גם הם.
עם ישראל בגדולתו ובתפארתו.
התפילה התגשמה- עולם עם ירח.
מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך.
כבר בשבת נערכה תפילה ראשונה בבית הכנסת על שם רז, מקום שהוקם בתשעה ימים ע"י אנשים טובים, כאלה שמבקשים להרבות טוב בעולם.
ככה זה עם ישראל שלנו, ככה זה, לפעמים תזכורת כואבת במציאות מחזירה אותנו הביתה.
נמצאים איתנו כאן גם משפחתו של יוגב אהרון הי"ד חברו של רז, בשבת, בהתקלות, יוגב חובר לרז ושניהם נלחמים יחד.
שניהם גיבורי ישראל, אחים לקרב הנופלים על קידוש ה'.
אהוד בנאי כתב בשירו הופעת מילואים-
והנה הם באים ללא גוף
מאירים כזוהר הרקיע
החלל מתמלא אור נרות נשמה
והגיע הזמן להופיע.
אור נרות נשמה
לא עוזב לא עוזב
מהבהב.
המחיר הוא יקר. ועכשיו. עכשיו אנחנו קמים.
אתמול נכנסנו לחודש כסליו, החודש נחגוג את חג החנוכה, חודש שעיקר עניינו הוא אור, כולנו גדלנו על סיפורי המכבים, על בניו של מתיתיהו ועל סיפור גבורתם וכמו אז- גם עכשיו, אנחנו שומעים על גבורה.
זה זמן גבורה.
כל ישראל ערבים זה לזה.
האירועים האלו מזכירים לנו מי אנחנו- אנחנו אחראים לגורלנו ואנחנו מחויבים לעשות מה שצריך כדי שיהיה לנו טוב, אנחנו נקים ונבנה ונצעד קדימה, הערב הזה הוא תזכורת חזקה.
רז, הוא הבן של הדודים שלי אבל רז הוא גם הבן של עם ישראל.
רז גיבור אהוב ויקר של עם ישראל.
אסור שנשלים עם המחיר.
לא נשלים ונילחם, נמגר את הרשע, נבער את הרע מקירבנו, רוני אמר בלוויה ואני אומר זאת שוב- נרעיף אהבה, נציף את הארץ הזאת בטוב, את האנשים שפה באהבה, כולנו אחים, עם ישראל, אנחנו יחד.
היהדות מקדשת חיים, זה כוח. בבחינת "ויהי אור".
בשם המשפחה- אנחנו עם ישראל, אנחנו אוהבים את עם ישראל, אנחנו באים בשם ה' צבאות, יש לנו יסודות הנטועים עמוק, יש לנו על מי להישען, יש לנו היסטוריה משותפת ומפוארת, יש לנו את הכוח ואנחנו חזקים.
זה זמן גבורה.
נקדש את החיים.
ולאותם רשעים, לא תנצחו אותנו- לא תוכלו לנו. אנחנו עם הנצח ואי אפשר לנצח- נצח. זה לתמיד.
באנו חושך לגרש.
במותו רז ציווה לנו חיים.
רז, נאמר הכל ולא נאמר כלום.
נתפלל מכאן על ועם האחים שלנו:
אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה הָשָׁתָא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְנֹאמַר אָמֵן.
ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום.
